זה כאילו, מה שבאמת מטורף בך, זה התזמון

כמו שכבר כתבתי פעם

-בדיוק כשחשבתי לעצמי מה כל הסיפור בך? סתם אחד

חזרת לחיים, לא בדיוק,

פשוט הראית תזכורת שאתה קיים

-בדרך הכי עקיפה ולא קשורה שיכולה להיות.

וזה ממשיך!

כמו אז, בדיוק באותו לילה שכתבתי עליך בפעם הראשונה את כל הסיפור כולו-ובאותו לילה התקשרת (אחרי שנים.....)

אז גם עכשיו.

לא דיברנו חודש וחצי,

בדיוק באותו יום שבאמת כמעט התעלפתי מהתקפי חרדה,

ושסיפרתי לה עליך,

ושאולי אני בהריון? (אני לא...)

ושעוד לא התקשרת,

אחרי שעתיים היית על הצג של הפלאפון.

ואחרי שכנועים מאומצים שאתה סתם,

שלחת הודעה, הסברתי, פחות או יותר-כמה שנתת

כי פשוט לא הגבת.

אז הפסקתי לדבר,

ופה הגיעה הנקודה שכבר לא הייתי צריכה לשכנע את עצמי שאתה כלום,

כי שמת לי את זה פתוח מול העיניים

היה קשה לפספס.

אולי בניתי עליך בניינים בלי שום יסוד, בסיס, תשתית, ובאותו רגע הבניינים קרסו (אהמ, עלתה לי עכשיו תמונה של התאומים קורסים, והמצב שפה קרה ב11.9, אבל זה סתם צירוף מקרים מאולץ כזה),

כנראה שבאמת,

מה שבאמת יש בך זה גומות חן וליקוי מקסים בדיבור,

כל השאר הגזמות שלי (זה נקרא אובססיה),

מזל שהראית לי שגם לא צריך להיות לי אכפת מה בך פרי דמיוני ומה ראיתי שבאמת.

זה כ"כ יפה, ברגע שמישהו מתייחס אלי טיפה רע אני מיד רואה כמה הוא אדיוט/לא שווה את זה.

אם הוא מתייחס אלי ככה הוא אדיוט,

לא כי זו אני ואני מלכה... (J),

אלא כי-מי מתנהג ככה? מה נסגר איתך?

מה נראה לך?!?!...

אותו כנ"ל לגבי גל שאלוהים יודע-מה לעזאזל נראה למוח שלו.

J

זה לא שכנוע עצמי,

זה פשוט שיש דברים שאני בטוחה בהם.

כמו-מה אני אוהבת,

ומה אני פחות או יותר רוצה,

כמו זה שאם חושבים באמת לעומק, הדברים בעצם נורא יפים.

כמו זה ששנה הבאה פסיכולוגיה ברבאק,

כמו זה שהיפה שלי בסופו של דבר תצליח עם הפסיכומטרי,

ותלמד איתי.

פשוט דברים שאין לי בהם שום ספק,

ואחד מהם זה שיבוא יום ויהיה לי מישהו, והקשר יהיה מדהים כמו זה שפעם היה...

אני לגמרי בטוחה שזה יגיע,

לא יודעת מתי, ואני אכן קצת קצרת סבלנות,

אבל בטוחה לחלוטין שזה יגיע,

ולכן-אין לי מה לעשות עם כאלה כמו גל.

או אחרים.

עוד שבועיים סמל,

נראה לי שאתמול היה כתוב כאן עוד שנה וחודשיים.