עכשיו רק צריך להפסיק לכאוב.

להפסיק לחלום.

להפסיק לחכות.

כמה הפתיע אותי שאמרת שבאמת אהבת פעם מישהי. לא ידעתי שאתה מכיר כאלה רגשות.

אני מצטערת אם פגעתי בך שאמרתי שאתה לא בוגר. אבל אני מאמינה שכשאתה אוהב מישהו, והוא אוהב אותך בחזרה - אין הרגשה טובה מזו, בעיקר לא אהבה חד צדדית.

וכל זאת מהסיבה הפשוטה שבגלל שאתה מאוהב אתה יודע מה השני מרגיש, כלפיך. כל הרגשות המיוחדים האלה בגללך.

אם יש אושר- זה בדיוק זה.

זה היה קשר נטול כאב, נטול ציפיות, נטול אכזבות. רק אושר עילאי לפרקים, בלי לרדת למטה. לא לפני ובטח שלא אחרי.

השיחה הזאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי את הפן הבוגר שבך. אין לי מילים לתאר כמה אני מעריכה אותך.

עכשיו אני בהחלט מבינה שאתה לא פוחד ושאתה יודע מה אתה רוצה.

החיבוקים והנשיקות שלך היו בעיקר פיצוי על כאבים, על עלבונות.

ואז אני חושבת שהתחלתי להתאהב בך-

ובגלל שאני מכירה אותך, אני חושבת שעדיף שעצרת. שירדת מהרכבת.

לטובתי.

אשתדל לשכוח, אך יודעת שלא אשכח.

מודה על הכל, במיוחד על כך שחידדת לי את השיפוט ועל החוויה הבלתי נשכחת שאני מקווה שגם אתה לקחת ממנה חלק חשוב איתך לאן שתלך.

אני גם מודה על כך שלימדת אותי טיבה של מוזיקה, טיבה של ספונטניות, טיבו של כיף.

אני חוזרת במחשבה לאיפה שהכל התחיל, שטחי ככל שהיה הקשר הזה.....ועכשיו אני עוצרת את עצמי.

יודעת שבימים הקרובים יהיה לי הכי קשה להפטר מהמחשבות, אבל אני חייבת.

עצרתי.

שירים רבים יכולתי להקדיש לך, כפי שאמרתי

מתוך הרבים המתאימים בחרתי אף אחד. כי זה נגמר. לא אמשוך את הגעגוע.

לא אשכח מה היית בשבילי.