כמובן שאני מחפשת כל הזדמנות לסכם ולכתוב פוסטים שמסתיימים ביבבות אופטימיות על המקלדת, והנה, מצאתי עוד אחת...

שנת תשס"ה, שעברה עלינו (לטובה?)

אם לתת לשנה הזאת ציון מ-1 עד 10, הייתי נותנת לה....אמממ...מצד אחד 3...מצד שני 9...ממוצע לא ישקף כלום כי רוב הזמן היא לא הייתה לא 3 ולא 9.

בכל אופן, ציון כללי לשנה הזאת - 7. בעצם, 8.

(כמו 70 במבחן, זה פחות אסתטי).

זו הייתה שנה מלאת ניגודים, הרבה שחור ולבן, ומאידך גיסא (די, איזה ביטוי ספתא זה) הרבה אפור שמסמל כמובן את חוסר הוודאות היקרה שלי.

היא התחילה בידיעה הצורמת שאמי חולה במחלה שאין הרבה סיכוי להחלים ממנה, דבר שגרם לשוק כבד בכל הבית ומכיוון שאבי איש ציבור אז גם פה בישוב (ישוב קטן מאוד).

ומכיוון שלפני יום ההודאה אפרוח עזב אותי בפעם השניה בחיי, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.

אז מצאתי מישהו סימפטי להתנחם בו. הוא כנראה חשב שגם אני סימפטית (לאיך זה נגמר נגיע בקרוב), והוא בא אלי...

אני זוכרת שבאותו ערב שכבנו על המיטה שלי, שהייתה עדיין קטנה. הגרביים המסריחות שלו בפרצוף שלי והגרביים שלי גם איפשהו באיזור הפנים שלו. (קיצר, שכבנו ראש- רגליים).

בשלב מסויים יצאנו למרפסת וכך נולד הקשר הכי....הכי.....לא יודעת איך לתאר אותו במילים. רגשות מצידו כבר היו לפני מסתבר, וגם אני גיששתי לכיוונו מכיוון שהייתי לבד ולא היה לי מה להפסיד.

כן, רציתי אותו.

באותה פגישה קסומה לא התנשקנו, הוא אמר שתוך חודש הוא מודיע לי מה קורה. אחרי כמה ימים התנשקנו.

ומאז, הקשר הזה היה לילה פה ולילה שם. שומדבר מחייב, רציני, רגשי.

התחילה תקופה של מבחנים, גיליתי עד כמה אני לחוצה באמת. כל מבחן מלווה ברעידות אטומיות ובבכי. כל ציון מלווה בשבוע אבל.

הבגרות שלי במתמטיקה עדיין לא נותנת לי מנוחה. עד ה-100 לא אשקוט.

יום אחד, הלכתי לריאיון בטכניון. שלושה דפים לעשות בעשר דקות, ואז נכנסים לחדר.

היה מפחיד, מייאש. הייתי בטוחה שאני בחוץ, לגמרי.

אחרי שבוע אני מקבלת טלפון מאבא, באמצע בצפר.

אני בפנים...

כמה גאווה הייתה בי, הרגשתי בפעם הראשונה בחיים שלי שאני שווה משהו.

אז נסעתי, והיה משעמם ולא הבנתי כלום. והאנשים היו קצת דפוקים, וגם ההוא, החרשן קצת מוזר.

אז עשיתי סמסטר ולא למדתי לכל המבחן כי לא היה לי כוח, כי מה זה כבר. כולה נקודות מסכנות. למי איכפת.

70. סבבה.

לא, אני לא ממשיכה. תודה.

בעצם, ננסה, רק נראה מה זה. ככה...שבוע ועוד שבוע...פעמיים בשבוע...

הנאה כזאת, הרבה זמן לא חשתי...צחוק מתגלגל כמו זה הרבה זמן לא צחקתי...הרבה זמן לא צחקו מהשטויות שיש לי להגיד...

היה קשה מאוד...לא הייתי עקבית שוב. אבל סיימתי כימיה אורגנית עם ציון 81. כבוד.

ואח"כ המעבדות היו עניין ברור מאליו. היה מדהים, מקסים ונהדר. המוזר עם המשקפיים הפך לבן שיחי הקרוב, החבר שלו עם המשקפיים הוא אחלה בנאדם וממש מצחיק. הבלונדה ילדה מדהימה. זה שכיננו אותו בסתר- אדם מקסים.

והצוות........(אנחת רווחה וגעגוע).

פשוט כיף.

מהר הגיע החופש. החופש הכי מחורבן בחיים שלי ללא ספק.

ממנו למדתי הכי הרבה...ואני פחות תמימה ולא סומכת על אנשים יותר. פגעו בי בצורה שלא תיאמן...הגעתי למצב של בכי שלוש פעמים ביום...

הייתי שבורה. וזה קרה שוב ושוב....ולא יכולתי. הקאתי כמה פעמים מרוב כאב נפשי. לא יצאתי מהבית. הרגשתי כמו מתה.

נקודת האור השנה הייתה שולמית. האשה הכי יקרה לי עלי אדמות.

היא בהתחלה סייעה לי בכימיה ללא תמורה (לא הייתה מוכנה לקבל תשלום), ולאט לאט נפתחנו אחת לשניה בצורה שלא מאפיינת אישה בת 68 ונערה בת 16.

אין לי איך לתאר את האהבה הענקית אליה, את התודה שאני מכירה לה, את ההערכה שאני רוכשת לה.

אימצתי אותה בתור סבתא, והיא לעומתה אמרה שהיא הייתה מאמצת אותי בתור אם.

עוד נקודת אור הייתה דודי, המורה למתמטיקה. בהחלט איש מקסים. הלוואי והייתי יכולה להביע את תודתי בצורה כנה יותר וללא מבוכה.

זה ששם יד על הכתף בשעת אכזבה ודמעות, זה שלא נואש ממני במצבים שנואשתי כבר מעצמי.

והקשר שנגמר לפני יומיים בדיוק. הקשר שהיה פיזי יותר מהכל אבל היה פיצוי על הכאבים שלא ידעתי להתמודד איתם, כשחשבתי שערכי הוא אפס ולא יותר.

הקשר שסיפק לי שעות של טוב בכל הרוע של השנה הזאת. קשר שללא ספק אהבתי והיה לי עצוב להפרד ממנו.

והקשר השני, שבגלל מישהי אחת נהרס עד היסוד. הקשר שלימד אותי שאסור לסמוך על אף אחד.

האדם שהכי קרוב אלי בעולם ואני הכי אוהבת בעולם גרם לי להפסיק להאמין בו.

והשנה הזאת בפתח. עם המון תקווה לטוב.

המון אופטימיות, המון אהבה לאנשים מסויימים שהכרתי בשנה שעברה, המון אהבה למקצוע שהתוודעתי אליו רק בשנה שעברה.

ותקווה מיוחדת להרגיש שוב את ההרגשה הזאת..את הרוח המיוחדת, את הפרפרים בבטן, את החיוך הגדול שמורגש בפנים.........

שנה טובה יקירים שלי.

אוהבת המון

נ.ב:

מומלץ לעיין- http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=91987

ועוד מעט אעדכן את רשימת הבלוגים המומלצים..:)