אתמול היה אצלי ידיד טוב...הרבה זמן לא ראיתי אותו.

החבוב מתגייס בעוד שבוע בדיוק והוא מאוד יחסר לי.

חיטטתי לו בפלאפון (במודע כמובן), ומצאתי הודעות מתוקות להפליא מהחברה שלו....לא יכולתי שלא להתרשם מהאהבה הענקית שהיא מרגישה אליו......

ופתאום זה כ"כ חסר לי.

כ"כ רציתי שוב לשלוח לאהוב מסרים מלאים בנשיקות או בתשוקה, כ"כ רציתי להיות נאהבת שוב.

כי אני מאוהבת, אבל נגזר עלי באהבה הזאת לכאוב. טוב, קורה.

כבר שבוע.

הגשם של נובמבר מתופף על החלון, ואנחנו רחוקים ולא כי רציתי.

רצתי בשיאו של המטר, משתחררת מהכאבים, בוכה הכל החוצה. יחד עם השמיים.

את האכזבות, הכאבים, את הקשר הזה. שצריך להגמר.

אתה גיבור. באמת.

רק לומר לך עוד פעם את אותן שלוש מילים קסומות שוודאי לא מרגשות אותך במאום.

אני אוהבת אותך. אל תשכח לחשוב עלי מחר.