3/2008
והבטן מתכווצת
והלב רוצה להמשיך
והשכל מורה לעצור.
והבטן מתכווצת
והעיניים מחפשות
והידיים מסתירות.
ואני אסתיר
ואשקר
ואתחמק ואברח
ולא אגלה לאף אחד אני מניחה.
ההיגיון שלי ננעל בתיבה
ואני לא מוצאת את המפתח.
ועבר הרבה זמן
והתחושות השתנו בך.
ועבר הרבה זמן
ואף אחד לא זוכר.
ועבר הרבה זמן
ורק עכשיו הבנתי.
ההיגיון שלי ננעל בתוך תיבה
ואני לא מוצאת את המפתח.
ואני בוכה ואתה שותק
ואולי אתה לא רואה
ואולי אתה לא זוכר
ואולי אתה לא מבין.
ושנתיים עוברות מהר
והתחושות נעלמות
ומה שהיה עבר
ואני יודעת
רגש שקוף
לרגע אחד.
הוא נעלם.
אני אוהבת אותך כל כך.
ואני לא מסוגלת לספר.
אני אוהבת אותך כל כך.
וחבל שהזמנים השתנו.
המכתב שלא ישלח
המילים שלא יאמרו
התחושות שלא ימומשו...
אני במלחמה עם עצמי
ויק ויק 3>

|