נגיעה של אופטימיות בעולם ללא חסד

כל כך הרבה שורות נכתבו עלייך.

כאלה שיגרמו לחייך.

אז מה אם לא בא לי לפרסם. מותר.

כשאתה חיוור מצער
מתחפר בשתיקתך
תן לי לדבר אליך
וללכת בין צלליך
להיות איתך

לא אשאל אותך מדוע
לא אחריד את בדידותך
זהירה, כמו מהססת
באותות חיבה וחסד
אדבר איתך.

יש בי כח, יש בי כח,
אל תחוס עלי
אל תפריע לקוצים שלך
לשרוט את רגלי.

כשאתה עייף עד מוות
לא נרדם בחשכה
בשעה שסיוטיך
מרדפים חלומותיך
אשאר איתך

על ידך אני נודדת
בין שנתך ליקיצתך
המילים שלי שבירות הן
וכפות ידי קטנות הן
אך הן לצידך.

כשאראה, או כשתאמר לי
חרש, חרישי
כי מתיך מתקבצים
גם אני ארכין ראשי

אדבר איתך.

אח. אם רק הייתי יכולה להיות זו שמעלה לך ברגעים אלה ממש את החיוך על הפנים.

אני לא אשאל אותך מדוע, ולא אחריד את בדידותך, זהירה, כמו מהססת, באותות חיבה וחסד.

אשאר איתך.

כאילו אחרי שיחה איתך, אני בכלל לא יכולה לשמוע שיר אחר. זה השיר שלך.