מה זה לא בא לי שהבלוג הזה יהפוך לפוליטי פתאום.
באמת שהייתי מעדיפה לחייך עכשיו.
כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה/ זלדה
כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ פֹּה
וּמַבָּטְךָ הַחוּם מֵגֵן עָלַי
וּמַחְשְׁבוֹתֵינוּ נוֹגְעוֹת
פֶּתַע
כָּנָף אֶל כָּנָף.
כַּאֲשֶׁר הָיִיתָ עִמָּדִי
בְּתוֹךְ הַדְבָרִים הַחוֹלְפִים
הָיוּ הַקִּירוֹת בְּנֵי-בַּיִת קְשִׁישִׁים
שֶסִפְּרוּ מַעֲשִׂיּוֹת עַתִּיקוֹת
בָּעֶרֶב
כַּאֲשֶׁר שָׁתִינוּ תֵה.
עכשו הַקִּירוֹת אֵינָם מַחֲסֶה
הֵם הִסְתַּגְרוּ בִּשְׁתִיקָתָם
ולֹא יַשְׁגִיחוּ בְּנָפְלִי
עַכְשָׁו הַקִּירוֹת סִיד וָמֶלֶט
יְסוֹד זָר
חֹמֶר לֹא עוֹנֶה כַּמָּוֶת.
אני לא יכולה להתנתק מהשיר המדהים הזה. לא מסוגלת.
(מאי שמח(האמנם?:/) למי שאוהב את החודש הארור הזה.)