עוד חודש בדיוק, בשעה הזאת, אני כבר אהיה בבקו"ם. קצת מפחיד, למען האמת. [כן, אני יודעת שאני הולכת להיות כלל צה"לית, ואני מרוצה מזה]
פוסט סיכום 12 שנות לימוד [ולא חינוך] יבוא בהמשך, אחרי כל הבגרויות, אני משערת. נשארו רק עוד שתיים. אני מאמינה שיהיה בסדר.
חודש אחרון לחיים הנוכחיים שלי, עוד חודש מתחילים חדשים. לא יכולה להגיד שאני מצפה לזה, אבל זו "חובתי למולדת" [או יותר לחשבון הבנק שיצטרך לתפוח עקב כניסת משכורת קבועה מעבודה שהסיכויים להתקבל אליה יהיו גבוהים יותר אם אני אעשה צבא, ללא קשר למקצוע, כי כמובן שהחברה בישראל לא תתן שאף אחד ידפוק אותה]. אני מרגישה בעיקר עייפות מנטלית מכל הבלאגן שיש בארץ ובעולם. אבל אני מאמינה שיהיה בסדר. [fail]
so long and thanks for all the fish