| |
|
| 3/2010
המרדף אחר האפיון המושלם
בסרטון עתיר הכריזמה הזה מכנס TED, מספר מלקולם גלדוול על המרדף של תעשיית המזון אחר רוטב הספגטי המושלם ועל התובנות שעלו ממנו:
- אנשים לא יודעים מה הם רוצים, ואם תשאל אותם, לעולם לא תגיע למה שהם באמת רוצים.
- אין תבשיל מושלם אחד לכולם ולא ניתן להשתמש בהכללה, אלא יש להתייחס לגיוון ולייצר סוגים שונים של תבשילים שיתאימו לטעמים שונים.
- חלוקה לקבוצות, תאפשר להגביר את רמת שביעות הרצון בכל קבוצה, בעוד שמוצר אחד שמתאים לכולם יגרום לכך שלרוב קהל היעד תהיה רמת שביעות נמוכה. או בגרסה הישראלית: תפסת מרובה לא תפסת.
(אם לא ראיתם, אל תסתמכו על הסיכום שלי – הסרטון הרבה יותר מקסים מזה)
מה אומרות המסקנות הללו על תהליכים של אפיון מוצרים ומערכות? האם זה אומר שלא ניתן לתכנן אתרים ומוצרים שמתאימים לכל קהל היעד בצורה אחידה? האם נדרשים דפי בית נפרדים ופונקציונליות שונה לקבוצות יעד שונות?
הרשתות החברתיות פירקו את הרעיון של דף הבית האחיד באמצעות הניוזפיד המותאם אישית. אין תבשיל שמתאים לכולם, אז רוקחים לכל משתמש דף בית שמורכב מהחברים שלו, כי מה שמעניין אותי לא בהכרח מעניין את שאר האנשים. אבל עצם קיומו של הניוזפיד כדף ראשי הוא אחיד לכל המשתמשים, ואולי משתמשים שונים רוצים להשתמש ברשתות חברתיות בדרכים שונות? אולי חלק מהמשתמשים רוצים גישה לעמוד שמרכז את כל התמונות שקיימות כעת ברשת שלהם מכלל החברים, אחרים רוצים גישה לתכנים הכי נצפים, וקבוצה שלישית רוצה שעמוד הבית שלה יכלול את ההודעות האחרונות?
ואם אין דף בית מושלם לכולם, ומוצר מושלם לכולם, איך מציעים התאמה אישית שתסייע להגדיל את השימוש, ולא פחות חשוב – איך מודדים? האם הקלקות הן התחליף לשאלה מה התבשיל שהכי טעים לך? אם הקלקתי על קישור, או סימנתי like - האם זה כאילו השבתי על סקר שאומר שהיה לי נעים? נראה שזה בעיקר מעיד על בחירה מתוך מה שקיים ולכן מפספס ולא מאתר את מה שאינו קיים. בהשאלה מהסרטון, זה יהיה כמו לחפש את הפפסי עם רמת המתיקות המושלמת בלי להבין שמה שאנשים רוצים (אולי) זה פפסי עם הרבה בועות.
ואם לא ניתן לשאול את המשתמשים, כי אנחנו לא יודעים להגדיר באמת מה אנחנו רוצים, והתשובה שלנו מקובעת למה שקיים היום ולא למה שניתן להגיע אליו – אז איך ניתן לדעת מה באמת המשתמשים רוצים? בניהול מוצר, חשוב מאוד לראות איך קהל היעד משתמש בפועל במוצר שתכננו. לפעמים מגלים שהשימוש במוצר שונה מאוד ממה שנצפה בתהליך האפיון. אם הוא לא משלים בהצלחה תהליכים בסיסיים או מנסה להגיע במהירות לעמוד שנחבא מאחורי יותר מדי כפתורים, כנראה שהחבאנו פיצ'ר מאוד נחוץ. אם המשתמשים נדרשים לכלים חיצוניים ותמרונים על מנת לבצע פעולה פשוטה במערכת (כגון, השימוש בטוויטפיק כדי לפרסם תמונות בטוויטר), כנראה שחסר פיצ'ר חשוב. צפייה בשימוש בפועל ולמידה מהתהליכים ה"עקומים" במערכת, יכולה ללמד הרבה על הצרכים של המשתמשים ועל התרבות שנרקמת בפועל בתוך המערכת.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
