למרות שבזמנו היה נראה לי מוזר מאוד לשאול את דעת הקהל ולפיה להחליט, כשאני תקועה כבר שבוע עם רשימה גדולה מידי של סיפורים אני מתחילה לחשוב שאולי יש הגיון בשיגעון שבשיטה.
אז הנה, אני הולכת לעשות סמנריון על ייצוגה הספרותי של דמות הקיבוצניקית, חשבתי לבחור שלושה סיפורים קצרים - אחד מימי "אנו באנו", אחד בשנות השבעים, ואחד משנות התשעים, לקבל שלושה ייצוגים קיבוצניקיים שונים.
היום אסרוק עשרות ספרים ואוציא דמויות אפשריות, והערב אספר לכם מה האופציות ואתם תזרקו את המחשבות שלכם, בניגוד לזוש אני לא אספור קולות וכך אחליט אלא אקשיב לנימוקים וכך אשתכנע, כך ששם בלי סיבה לא יעזור כלל (אבל כל סיבה, אפילו "תחושת בטן", תתקבל באהדה).
זהו, המשך בו יבוא.
אה, עוד משהו - אין הרבה סיפורים קצרים על קיבוצניקיות מהשנים האחרונות, עד כמה מצאתי רק אחד (ושני רומאנים), אז אם יש לכם נוספים - ספרו לי.