על פי קאנט יצירותיו של הגאון חייבות להיות בעלות המאפיינים הבאים:

1. מקוריות.

2. סוללות דרך חדשה, שביל חדש בו ילכו היוצרים האחרים.

3. לא ניתנות להסבר ולפירוש, אפילו לא על ידי הגאון עצמו.

4. נובעות מהטבע ויוצרות בעצמן כללים לאומנות (אבל לא למדע).

הגאון צריך ללכת בדרך אחרת מאלו שקדמו לו, הוא צריך לא רק לכתוב את מילותיו שלו אלא לעשות זאת באופן שונה מהיוצרים שקדמו לו.

"מן-ההכרח שישמשו (יצירותיו) קנה מידה או כלל של הערכה לאחרים"

הגאונות היא דרכו של הטבע לתת כללים לאומנות היפה, והגאון ביצירותיו מעניק את הכללים הללו, ברור שאם לא קמה ליוצר אסכולה ההולכת אחריו הוא למעשה לא העניק לעולם האומנות שום כללים חדשים ולא יצר שביל חדש שעליו יילכו האומנים הבאים, כלומר הוא לא מילא את התפקיד שהטבע מטיל על הגאון ומכאן ברור שאין הוא גאון.

למעשה האידאות של האומן הגאון מעוררות אידאות דומות אצל היוצרים ההולכים אחריו, וכך באמצעות האומנות היפה שכבר נוצרה מועברים כללי האומנות מדור לדור.

מכיוון שבעצם יצירתו מביא הגאון כללים חדשים לאומנות, אין ביכולתו להסביר בעזרת כלל זה או אחר איך הוא יצר את יצירותיו, הגאון אינו יכול לשחזר את הצלחתו, לתכנן איך יכתוב או להסביר לאחרים איך ליצור כמוהו, כל כולו כלי דרכו הטבע והאידיאות מעניקות לנו כללי אומנות יפה ואין באפשרותו לתת הסברים ליכולתיו.