 
|
|
בר קבועים הוסף לקבועים |
« הדוסים של ישרא » ± « קיבוץ איסט קריג! » ± |
|||
| אז מי אני? בת 50 ,עירונית במקור וחברת קיבוץ (שעדיין, עד סוף נובמבר) שיתופי כבר חמש ומשהו שנים (אם סופרים מהרגע שהפכתי מועמדת), דתיה שנשואה לאתאיסט, תולעת ספרים, עובדת הייטק במקור, עובדת בבתי הילדים של הקיבוץ באמצע וכיום עובדת במכולת, בחדר אוכל וכן בספריה.
הבלוג הזה היה הרבה דברים, עכשיו הוא סיפורו של תהליך ההפרטה שהקיבוץ שלי אמור היה לעבור החל מאוגוסט, וכרגע מתכוונים להתחיל אותו בדצמבר, נראה מה יהיה, בקיבוץ ובבלוג כאחד.
|
||||||
|
לך-לך "לך לך מארצך, וממולדתך, ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך". הסדר של המשפט איננו מובן, הרי כשעוזבים מקום יוצאים ראשית מהבית, ורק אח"כ מחבל המולדת ומהארץ, בניגוד לסדר הפסוק. הרב קורמן (מתוך ספרו "הפרשה לדורותיה") מביא שני פירושים: הראשון אומר שמדובר בסדר הניתוק הרוחני, ולא הפיזי, קודם מצווה אברם להתנתק מארצו ומנהגיה, לאחר מכן ממולדתו ומנהגיה, ולבסוף גם מכל אשר ספג בבית אבא. הפירוש השני נשמע לי מוצלח יותר, והוא מדבר על מעין ריקורסיה (סליחה על המונח המחשבי, לא יקרה לי יותר מידי), כלומר ישנה כאן חדירה לעומק והביצוע הוא מהעמוק אל החיצוני, או במילותיו של הרב קורמן "הראשון בהוראה האחרון בביצוע" (מעין מחסנית LIFO, אם להזדקק לעוד מונח ממדעי המחשב), הדבר הראשון שמצווים עליו הוא האחרון בסדר הביצוע. באותה צורה ממש יש לפרש את הפסוק מתהילים "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", הרי לא הגיוני להניח שקודם יבנה הקב"ה את ירושלים בדרך ניסית כלשהי ורק אח"כ יעלה את בני ישראל לתוך ירושלים עומדת ומוכנה, אלא בני ישראל צריכים ראשית לחזור לארצם ולאדמתם, ורק הם בכוחותם יוכלו לסייע פיזית בבניית ירושלים. שבוע טוב שיהיה לכם, ולכולנו. נכתבו 3 תגובות 0 קישורים לכאן לינק לכאן  |
|
|
הוסף מסר |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פעם ניסיתי גם ללמוד, מה נשאר? את התואר השני לא סיימתי, צריכה רק להגיש עבודה מסכנה
גם את תעודת ההוראה לא סיימתי, לא עשיתי עבודה מעשית
רשימת פוסטים בקטגוריה