מתנת עבודה חדשה לאהוב
נכתב ב3/3/2006 10:57

במפעל בו גזר עובד בנו בניין חדש, והוא עבר משרד, לרגל המאורע הענקתי לו סופסוף את אחת מהקופסאות ששמים בהם הכל (מהדקים, ניירות, עטים וכאלה), ועכשיו אני מצרפת אליה שיר שכבר מזמן רציתי שיהיה מול עיניו בזמן העבודה.

השיר הוא של משורר אנגלי מהמאה ה16 בשם ספנסר ואת התרגום עשה זנדבנק.

הה, אימתי יפוח יום יגע,

ואל שאהבה נפשי אבוא?

מחוג הזמן כמה לאט פוסע!

וזמן נוגה כמה כבדה כנפו!

חוש, הבהיר מכל המזלות,

הביתה למצולות;

סוסיך אבירים עייפו כל-כך.

ארך היום; הנה הוא תם לכלות,

וכבר כוכב ערבית זהוב דרך

מפאתי מזרח.

הו, בן היופי! נר האהבה!

אתה שצבא שמיים מנהל

ואוהבים מנהיג בפחד ליל,

אתה צופה ממעל בחדווה,

דומה צוחק בין הבהובי האור,

כמו צוהל בנהור

פני ההמון, אשר מגיל ישיר,

עד יער יענה והד קולו יעיר.

השיר הוא חלק ממחרוזת שירים שספנסר כתב לאשתו ליום נישואיהם, זה החלק בו המשתה החתונה מתארך עוד ועוד וספנסר כבר מתאווה שכולם יילכו והוא והיא יפרשו לממש את נישואיהם, ושתי השורות האחרונות הן פזמון חוזר לאורך המחזור כולו, אבל אם לא יודעים את כל זה אז החלק הראשון הוא מושלם לכיסופים לסיום יום עבודה נוסף וחזרה הביתה לאהובה המחכה, והחלק השני לא ברור ממש.

נראה לי שייקח זמן עד שאגלה לגזר את נסיבות השיר...