*רמז???
נכתב ב28/1/2004 17:22

זה קרה עוד מלפני החתונה, פשוט לא מצאתי את הזמן להעלות את הסיפור, הכל כולל הכל אמיתי, נשבעת.

מקווה:

שבועיים+ שלא שכבנו.

אני כבר משתגעת.

גם הוא.

ובלילה יש לי את התורנות הראשונה שלי בקיבוץ, ככה שכדאי להגיע מהר, לסיים מהר, שנספיק להנות האחד מהשני לפני התורנות.

סופסוף המקווה.

כבר כתבתי שאני לא מתה על הסיטואציה, אבל זו הבחירה שלי, ואני כל חודש מחליטה לקחת אותה מחדש, ככה שאני יכולה לבוא בטענות רק לעצמי.

נגמר, יוצאת בחוץ, נכנסת לאוטו, מתקשרת לוודא שהגזר מתארגן (תגלחת ומקלחת) אף הוא.

רגע אח"כ, עוד לא התנעתי, טלפון לא מזוהה, אני עונה, אחי החייל (זה שהתחתן, אבל כאמור זה היה לפני החתונה) על הקו, הוא בדרך לבסיס ופספס את האוטובוס האחרון, הוא בעיר הסמוכה, אפשר להגיע ללילה?

אמרתי כן, מה יכולתי להגיד?

התקשרתי לגזר "קבל ביטול", האכזבה היתה הדדית, אבל מה אפשר לעשות?

כך מצאתי את עצמי מעבירה זמן בעיר עד שהאח יגיע באוטובוס, קניתי לכולנו קומבינה ולעצמי ספר פנטזיה.

הוא הגיע, נסענו, אכלנו, הלכתי לתורנות שלי והשארתי את שני הגברים לבדם, חזרתי הביתה אחרי חצות ונשפכתי לישון.

למחרת:

צץ לי רעיון ולא מרפה.

ביקשתי מגזר להגיע בארבע ורבע הביתה, כי יש לי משהו להראות לו.

העבודה נגמרה בארבע וקצת, כמו בכל יום.

הגעתי הביתה, פשטתי בגדים, לבשתי מעיל.

יעל אבקסיס-סטייל.

כשהוא הגיע אמרתי שייכנס לחדר שינה,

הוא שאל מה רציתי להראות לו, אז הראיתי לו.

הקטע הבא, ברשותכם קצת מצונזר.

אחרי, שוכבים במיטה, מתנשפים, עוד לא הזזנו את עצמנו, ובוודאי שאין עלינו בגדים.

דפיקה בדלת.

שאלתי "מי זה?"

וחבורת ילדים בני בר-מצווה פתחו את הדלת וצעקו "קבוצת X, באנו לאסוף דברים ליריד".

מרוב פאניקה על פתיחת הדלת לא שמענו מה בדיוק הם אמרו.

וככה, מתחת לשמיכה, מחשש שמא הם רואים (אפשר לראות משם את חדר השינה ומה שבתוכו) התלבשתי ויצאתי אליהם, רק כדי להבין שאין לי משהו עבורם.

אתם חושבים שהיקום ניסה לרמוז לנו שזו לא תקופה טובה לקיום יחסים???