הספרים שמכירים אותי
אובססיה זה שם של בושם/ אריאל להמן אמה/ ג'יין אוסטן ג'יין אייר/ שרלוט ברונטה הדרמה של הילד המחונן/ אליס מילר הנה אני מתחילה/ יהודית קציר מי יציל את תנינה/ נורית זרחי מישהו לרוץ איתו/ דויד גרוסמן עין החתול/ מרגרט אטווד פרקי חיים של דובין/ ברנרד מלמוד קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי שתהיי לי הסכין/ דויד גרוסמן תקוות גדולות/ צרלס דיקנס
קשר כזה, כמו שבינינו (סיפור) 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11
ואתמול בצהריים הוא ניתך פתאום, ללא התראה, ואני רצתי להכניס את מתקן הכביסה מהמרפסת הביתה ובלבי מיד התחיל להתרונן אחד משירי האהבה המופלאים ביותר בעיניי, שמדבר על התחושות המתעוררות בעקבות הגשם הראשון:
הנה שוב הגשם בא,
ניתך על ראשי כמו זיכרון
ניתך על ראשי כמו רגש חדש
כל כך יפה, כמו שכתב אלתרמן "גם למראה נושן יש רגע של הולדת" - כי זה טיבם של רגשות עוצמתיים, שהתחושה היא בה בעת של חדש ושל זיכרון, של מסע ושל בית. וכזה הוא הגשם, שבא מדי שנה בשנה כמו זיכרון מן השנה שעברה, ובה בעת הוא חדש ומחדש כל כך.
אני רוצה ללכת באוויר הפתוח,
אני רוצה לדבר כדרך אוהבים
אני רוצה לצלול באוקיינוס מימיך
יורד גשם אצלך?
לגמרי ברור למה אנני לנוקס כתבה את השיר הזה אחרי הגשם הראשון, נכון שאפשר ממש להרגיש את הריח שאחרי הגשם ממלא את הריאות, איך האוויר נפתח ושפע המים מעורר שפע רגש? והשורה על האוקיינוס מזכירה את אמילי דיקינסון:
"הו, ים שכמותך! לו רק אעגון - הלילה - בך!"
(מתוך "חיי ניצבו רובה טעון", שיר 249, תרגום אליעזרה איג-זקוב)
דבר אתי, מותק
כדרך אוהבים
טייל אתי
כדרך אוהבים
דבר אתי
כדרך אוהבים
הנה בא הגשם שוב
ניתך בראשי כמו טרגדיה
קורע אותי כמו רגש חדש
מעניין ההבדל בין הגשם הניתך על הראש לבין זה, הקורע, שניתך בפנים...
