חברתי אריאל להמן הנחתה את אחד השולחנות באירוע 1000 השולחנות במוצ"ש (שלא הייתי בו, ואחרי שקראתי את דבריה שלהלן אני מוסיפה - לצערי)
והנה סיכום של הערב במילותיה שלה:
1000שולחנות סיכום שולחן 183 בהנחיית אריאל להמן
תיעדו במהלך הערב רחלי יאיר יגול וד"ר שרית בן שמחון פלג.
משוב
נקודה לשימור: האירוע עצמו.
המטרה של יצירת שיח תרבותי המוני – לכאורה אוקסימורון - הושגה להערכתי במלואה. אלפי אנשים זרים הקשיבו זה לזה בסובלנות, בהתעניינות, באכפתיות. נדיר לזכות בהקשבה כזו במקומותינו, ונדיר עוד יותר לחזות בה מתרחשת בכל רחבי הארץ בסיטונאות. זה היה מעורר השראה והשאיר טעם של עוד. אני ממליצה לקיים אירוע כזה אחת לשנה, ומתנדבת בשמחה להנחות שולחן גם באירוע הבא, בספטמבר 2012.
נקודה לשיפור: ניכר חיפזון בהכנות. ההנחיות למנחים הגיעו במלואן רק ברגע האחרון, באתר המחאה הרשמי חיפשתי ולא מצאתי מספר ימים לפני האירוע אזכור של היוזמה. הפיילוט ביום רביעי היה מאולתר מדי – לא מתאים לבקש מאנשים באותו בוקר לארגן מעגל להיום בערב... לקראת הפעמים הבאות אפשר וכדאי להתארגן יותר בנחת.
תיאור הערב
מראה הרחבה המלאה בשולחנות בשעה שמונה היה מעודד, אבל בשעה תשע עוד ישבנו רחלי המתעדת ואני סביב שולחן ריק. התחלנו להזמין אנשים להצטרף אלינו – בשינוי חברתי הגישה הפרוקאטיבית תמיד מנצחת! פתחתי את שקית הביגלה שהבאתי מהבית, שידעו שבשולחן הזה יש גם כיבוד J. כך התקבצו להם מזל שמטפלת בילדים בבני- ברק, אבי איש הי טק וחינוך מהרצליה, שרית חוקרת ומומחית לדמוקרטיה מאוניברסיטת תל-אביב, אילנה וחנוך – אשת חינוך בפנסיה ובנה הבוגר שהגיע יחד איתה, טלי שעובדת עם פגועי נפש. היינו שמונה סביב שולחן קטן ואינטימי, ויצאנו לדרך.
חפץ הדיבור שהבאתי איתי מהבית היה מקל קסמים. המשתתפים העבירו זה לזה את המקל, כולם דיברו וכולם גם הקשיבו. למי שציפה לויכוח פוליטי מתלהם או לוונטילציה על איך לא גומרים את החודש ציפתה הפתעה. המוטיב המוביל בשיחה היה כמיהה לחיבור אנושי במובן הבסיסי והקיומי ביותר. הביעו רצון לראות יותר ערבות הדדית, געגוע לקהילה של פעם לצד מיאוס הנפש מהבדידות ומהפיצול של החברה המודרנית. מיעטו לדבר על הממשלה. ביבי לא הוזכר אפילו פעם אחת. את הטייקונים בקושי הזכירו, על אף שהייתה הסכמה שכלכלה היא חלק מכריע במחאה החברתית. הייתה תובנה שהכוח לשנות נמצא בראש ובראשונה בידיים שלנו. שהיאוש נעשה לאחרונה פחות נוח. שסופסוף יש באוויר ריח של תקווה.
בחלק המעשי אבי סיפר על יוזמת "יחד מורים" שהוא שותף בה. טלי סיפרה שבעקבות המחאה קיבלה את הכוח להאבק על שכרם של עובדי בריאות הנפש במתן, הארגון בו היא עובדת. היא אמרה משפט שממשיך להדהד בתוכי: "פעם התביישתי. היום אני כבר לא מתביישת. אני כועסת".
מדי פעם העפתי מבט, וראיתי את השיח משתכפל ומתקיים בעוד ועוד שולחנות מסביב. למעט רגע אחד בו הגיע רון חולדאי ומיהר לעזוב, הערב ההמוני הזה, שוק של רעיונות, התקיים בשקט פלאי. למעלה מעשרים שנה אני מנחה קבוצות, ומעולם לא חוויתי שקט כזה בקרב קבוצה גדולה ואקראית כל-כך.
מקל הקסמים עבד. המשמעות המקורית של הביטוי "אברא קדברא" היא "אברא כדברה" - אלוהים דיבר ובכוח הקסם של מילותיו ברא את העולם. אתמול אנחנו דיברנו ובדיאלוגים שלנו בראנו מציאות חדשה. עשרת אלפים ישראלים משוחחים ברחוב ואיש אינו צועק. אברא קדברא. אמן סלה.
- אריאל להמן
