מול דלת חדרה פגשה את אלכס.
"דור," בירך אותה.
"אל," השיבה. הייתה להם שפה מיוחדת, ובה מותר לדבר רק במילים בנות הברה אחת.
"מַש?"
"בְּסֶ," השיבה דורי, ולא הזכירה את הכלב. מה יש לספר.
"תָם?"
"בסֶ," משכה בכתפיה. היא לא הייתה מוטרדת עוד מהחניך שלה מאז הבינה שלא יגלה את התרמית הקטנה שלה.
דורי פתחה את דלת חדרה וכשראתה שהשותפות שלה אינן בחדר הזמינה את אלכס להיכנס במחווה של ראשה. די היה להם במעט מאוד להבין זה את זו.
כשסגרו את הדלת מאחוריהם דורי הנהנה בראשה לאות שכעת הם יכולים לדבר במילים שלמות. אבל הם לא מיהרו לדבר: הידידות של דורי ואלכס התרגלה לשתיקות ולקטיעות.
דורי התיישבה על מיטתה והניחה את התיק לרגליה. לפתע הייתה מאוד עייפה. התחשק לה לשכב על מיטתה ולישון, לפחות עד שתבוא סיגל ותעיר אותה כשתטפס בסולם החורקני אל המיטה שמעליה. אבל אלכס התיישב לצדה.
"אני רוצה שנמשיך לדבר על התכנית."
דורי נאנחה. התכנית הייתה בשבילה, ומזלה שיש לה חבר טוב כאלכס שדואג לה ועוזר לה, אבל עכשיו היא רוצה רק לישון...
אלכס הוציא מכיסו את הדף המהוה, שהתכנית שעליו הוסוותה בין קשקושים שונים ומילות שירים באנגלית.
"אני חושב שהכי טוב שתרוצי עם הדגל לחדר של של טליה. בשעה כזאת, כשרוב החבר'ה לא בחדרים."
הדגל היה נעוץ בפינת מיטתה של דורי. על עוד הדגל אצלה הייתה בחרם. אלכס הפר את החרם, כי הוא בן, ועולה חדש, ויש לו אמא שהוא נוסע אליה לפעמים; מבחינות שונות, קצתן דקות יותר וקשות יותר להגדרה, לא חלו עליו הכללים הרגילים. אבל כל הבנות כולן קיימו את החרם הזה על דורי באדיקות.
אלכס הוא שגילה שהחרם קשור בדגל ולא בדורי עצמה. היא אף לא זכרה אם תמיד הייתה בחרם, אם תמיד היה הדגל בפינת מיטתה; היו לה שתי דאגות עיקריות שהעסיקו אותה: דאגת החונכות, שפגה כבר, ודאגת הכלב, שבכל ערב מחדש חששה שיגלה את השקר שלה. שתי הדאגות האלה סחטו את כוחותיה ולא נותר לה פנאי לדאוג לחרם. לכן אלכס הוא שקיבל עליו את תכנון התכנית.
היו חוקים, ואלכס חקר ולמד אותם; דורי לא ידעה איך עשה זאת. טיפין טיפין, ערב ערב, היה בא ומוסיף עוד פרטים. תחילה באה התגלית הראשונה, ואולי הדרמטית והחשובה מכולן, שהחרם קשור בדגל; דורי זכרה שהתגלית הזאת הייתה חשובה ודרמטית, אך כעת, בעייפותה, לא זכרה מה הייתה חשיבותה בעצם. אחר כך הוסיף אלכס וחקר, וגילה שיש כללים הקובעים באילו נסיבות ולמי יכולה דורי להחזיר את הדגל כדי שהחרם יוסר מעליה.