פבל חזר מטורקיה... ודיברנו עכשיו שעה וחצי בערך.

אחד הדברים הקשים שעשיתי.. לקרוא לו בשם שלו, לא לומר שהתגעגעתי.. לא לראות אותו ולנשק אותי..

כמה שהיה לי חסר לדבר איתו...

למה זה צריך להיות מסובך.. הוא, ואוראל.. הכל..

בא לי שקט, שוב ריקנות, הפעם אני לא אתלונן.

רק טיפה של שקט, של כלום...

אכולת שריטות..