החיים על פי רווית (סיפור בהמשכים)

"חן..." דמעות ירדו מעיניי.

"אל תבכי, יפה שלי".

הוא מחה לי את הדמעות.

הרגשתי באמת כמו נסיכה, מעין הרגשה כזאת, שאני וחן פשוט נועדנו זה לזו.

הוא היה כל מה ששי לא: רומנטי, חמוד, מצחיק, חכם...

"על מה את חושבת כל היום?" הוא קטע את מחשבותיי.

"בעיקר עלייך. היום עבר לי בבאסה בגלל שלא ראיתי אותך, חשבתי שאתה מעדיף את הכדורסל עליי".

"מה פתאום? הבנתי איזה אידיוט הייתי, כדורסל זה כולה משחק, שיש אותו תמיד. אותך, לעומת זאת, אני יכול לאבד בשנייה, ואני לא רוצה שזה יקרה".

"אף פעם?"

"אף פעם. את...את גורמת ללב שלי לפעום לאט יותר ומהר יותר בו זמנית...."

"זה גם מה שאתה גורם לי...להרגיש".

אלה הספויילרים, מקווה שקבלתם טעימה קטנה מהפרק שיעלה כאן מחר...

עד כאן להיום,שיירו.