לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

במרחק נגיעה מכאן.


"לטגן את המוח בתוך קופסאת שימורים".

Avatarכינוי:  דולצינאה.

בת: 31



מצב רוח כרגע:

פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2013    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

מתי?


אני אוהבת אותך, אז למה אני בוכה כל הזמן?

 

נמאס לי מזה שאתה נתפס על מילה וזהו, נגמרה השיחה. אתה אפילו לא מסביר מה מפריע לך ושילך הכל לעזאזל, אבל כשלך יוצא משהו שנשמע ממש לא טוב? תעשה לי סצינות על זה שלא לזה התכוונת.

נמאס לי שאתה ממשיך לנתק לי אפילו שכבר סיכמנו מליון אלף פעם שאנחנו לא מנתקים אחד לשני, אבל אם יוצא מצב שלי בטעות מתנתק הטלפון - מת העולם.

נמאס לי שהדברים האלה חד-צדדים.

 

דולצינאה.

נכתב על ידי דולצינאה. , 24/7/2013 01:27   בקטגוריות מהחיים, קונפוציוס, אהבה ויחסים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Salvation?


אתה יודע,

די נמאס לי מהקטנות האלה. כבר כמה שבועות שאני שוכבת בחושך וחושבת - למה לעזאזל?

אנחנו עושים רע אחד לשני, ולעזאזל עם זה, אין לנו מקום. לא לך, עם הכניסה הזאת לעסק החדש - זה שזרקת את עצמך פתאום לחיים האמיתיים ואני איכשהו נשארת שם מאחור, תקועה עוד בשלב של התסכול העמוק מהמערכת הצבאית, ובטח שלא לי, עם המציאות החדשה הזאת שלי, וכל האחריות שמתלווה אל זה. עם הציפייה של העולם ממני להצליח לא משנה מה, ולהמשיך להחזיק מעמד ולא להתמוטט. אין לי כבר מה לתת, נתתי את הכל ואפילו מעבר ואני מרגישה מרוקנת.

אני מבקשת ממך כל פעם מחדש - תן לי, תחזק אותי, ומקבלת את סטירת המציאות הזאת - שאתה לא מסוגל, כי אין לך דקה שקט. אני כל כך צריכה את ההפוגה הזאת בחיים שלי, איתך, שתהיה שם בשבילי, ואתה לא יכול.

אז אנחנו כל הזמן באים אחד לשני בטענות, ומגיעים למצבים אידיוטים. אני מרגישה שאני כבר לא חלק מהחיים שלך, הוצאת אותי מהלופ באיזשהו ניסיון עלוב להפחית את העומס מעלי, ובמקום זה גרמת לזה שאני נכנסת ללופים אחרים ומטומטמים להחריד של למה לעזאזל הסדר עדיפויות שלך כזה דפוק ולא כולל אותי בתוכו.

אולי, למרות הכל ואחרי כל הזמן הזה, אתה עדיין לא מסוגלת לחשוב בזוג. אחרת כל הסרט הרע של יום העצמאות לא היה קורה.

אין לי מושג למה אני ממשיכה להילחם כשאתה מבקש הפסקה, כשאני יודעת שזה גם מה שאני רוצה. אבל לא באמת.

אני אוהבת אותך, אני לא חושבת שאני יכולה לא לאהוב אותך, עם כל הדפקויות האלה שלנו. 

 

Gunfire left a hole in the tank

Losing gasoline...

 

Baby we where killing them,

They couldn't handle the millionth degree.

We were criminals as we burning

Call the police, fire department, ambulance

You call me crazy, Cause I believe the only move

For me and you

Is go out Blazing.

 

I didn't do it, you lit the match for me

Now we're flying from the blast, baby,

That's the thing...

Where we're going we don't need no breaks

Can't wait to see your face

When your front windows break

Ans I cvome crushing through

 

I just wanna set you on fire,

So I won't have to burn alone

Then you will know where I'm coming from

Fire bomb.

נכתב על ידי דולצינאה. , 20/4/2013 10:57   בקטגוריות אבא, מהחיים, פחות דרמה, קונפוציוס, אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של דולצינאה. ב-30/4/2013 00:19
 




דפים:  
27,290
הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לדולצינאה. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על דולצינאה. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)