אחרי יום בערך שהאייפון היה שלי הוא התפגר.

נפלא -.-

אבל איזה יומיים אחרי זה אבא תיקן אותו. 

אויש צווחות האושר

.

ערב החג אצל סבתא שלי היה די מהנה.

אכלנו הרבה, האוכל כרגיל טעים, וכמעט הקאתי. ראיתי את בני הדודים הקטנים שלי

ואת דודה שלי, שכל יום אמורה ללדת בן קטן וחמוד.

אבל הייתי עייפה ממש, אני הולכת לישון כבר כמה לילות ממש מאוחר (נונונו)

אז בשלב מסויים הלכתי לחדר צדדי ונרדמתי קצת.

העירו אותי כדי שניסע הביתה לראות את האירוויזיון.

(האירוזוויזיון היה צפוי)

ולמרות שהייתי עייפה נשארתי ערה עד מאוחר, שוב.

היום הייתי אצל נעמה, בעצם כבר מאתמול בלילה. היה ממש דפוק.

במובן הטוב.

היינו אמורות להתכונן ללשון, אבל בגלל שיש לנו כמות ריכוז שתיכנס לכפית, זה לא קרה.

אבל כן אכלתי הרבה עוגות גבינה. (פויה שמנה)

חפרנו אחת לשנייה בוואטאפ, וחירפנו את שירז, שגם באה היום.

כי אני ונעמה שתי סתומות לא יודעות כלום, רק שירז יודעת.

אני דורשת פיצוי על עוגמת נפש, נעמה דרכה עליי היום. נאלצתי לשכב על הריצפה איזה עשר דקות

בגלל שהמשוגעת הזאת מפתחת שיגעון גדלות. (היא גם גורמת לי לשמוע נתן גושן-.-)

.

דיברתי שוב עם מישהו בערך כל אתמול בלילה והיום.

אני לא יודעת מה להגיד על זה, אם זה טוב או רע.

זה הזוי. מאוד. בזה אני בטוחה. 

ישלו רגשות אלי.

- אני לא רוצה עבודה, אני רוצה שכסף ייפול עלי מהשמים.

- בואי אליי פיית האושר! בואי! להיות מלאה בבולשיט זה לא כיף.

  אני צריכה פייה קטנה ופרטית משלי.

- אולי הנתן הזה לא כזה נורא אחרי הכל...

- סעמק למי יש כח לבצפר מחר ?!

  יוז'ק, feeling tired and guilty

שיר - כי הסיום של זה שונה וזה מגניב.