את יום רביעי בערב ביליתי במקום פלצני ביותר, התצוגת יחיד של יוג'י ימאמוטו

וכבר כתבתי על זה, אבל זה בטיוטות כי התמונות מתעכבות קצת.

אז נדלג ליום חמישי, שלוש שנים לי ולנעמה. 

זה לא כזה לסבי כמו שזה נשמע... בעצם אולי אחרי הלילה ההוא זה קצת כן.

את זה נשאיר אצלי.

חוץ מזה נהנינו ביחד, למרות שנפגשנו סופסוף רק באחת עשרה

אחרי יום שלם שהיא לא הייתה איתי, (אתה יודע למה =.=)

דיברנו הרבה וצחקנו, וזה היה די טוב

בבוקר שאחרי אמא צלצלה

"נוסעים לטבריה, איך את מגיעה?"

"אמא של נעמה תסיע אותנו, אה גם נעמה באה"

"טוב אז יוצאים ב12 וחצי, תנסו לבוא כמה שיותר מוקדם."

יש לסבא שלי דירה בטבריה, הוא מאוד אוהב את הכינרת

אז מידי פעם בסופי שבוע אנחנו באים לפה.

זה נורא משעשע, כי אנחנו "מתארחים" פה, יש על הדלת אפילו חוקיי שהייה...

אנחנו כאן כבר מאתמול, אבל מעללי כאן... זה כבר סיפור אחר.

אני סובלת מכאבים בגרון מיום חמישי בלילה. זה כבר לא מצחיק, ישלי דלקת

היום בבוקר קמתי כי הרגשתי שאני לא נושמת, זה ממש התנפח כל העסק.

אולי ישלי סרטן הגרון? "כן... תכף תגידי לנו שאת גם הולכת למות."

מצטערת חברים, אבל כל מי שתכנן להתנשק איתי בשבוע הזה יצטרך לדחות את העסק.

יוז'ק, שכשהיא צוחקת במצבה זה נשמע כאילו חונקים דולפין.

whats the differens