in the morning

אפשר להגיד, שבזמן שכולם צעדו אל תוך שערי בית הספר, אני ישנתי.

יום ראשון לבית הספר לא היה לי.

אחותי חזרה מיומה הראשון בכיתה ז', כולה התרגשות וסיפורים.

"והלוקר קומביניישן... בלה בלה בלה וזאתי וזאתי וזאת" יפה, למדה ממני מהר לדבר באנגלית זאתי.

"ואו יש לנו מבחן את יודעת?" ואו כמה זמן לא שמעתי את המילה הזאת.

אני הייתי שמחה מאוד להישאר ערה עד מאוחר אתמול ולא להתרגש מפני היום הקרב...

אז למה בעצם נשארתי בבית אתם מתעניינים, או שאתם לא ואני סתם חופרת בשכל,

זה כי חלומי התגשם והרווחתי עוד כמה ימי חופש. אבל במחיר, לא הלכתי לגדנ"ע.

אני לא אהיה שם עם החברות שלי, ואני לא אכיר את המחנכת החדשה שלי. עצוב לי שהן גם לא התקשרו

אבל זה גדנ"ע... ישלהם דברים יותר טובים לעשות. (denial denial!)

בכל מקרה, אני לחזור לבצפר עוד לא מוכנה. נפשית בעיקר

אבל אני מקווה להסתגל לרעיון בשבוע ספייר שניתן לי.

אני מקווה שהיה לכולכם יום ראשון ללמודים נפלא, או לפחות שלא שברתם רגל או הוצאת למישהו עין.

נכון?

יוז'ק, קיפוד הוא ציפור גאה. עד שלא בועטים בו הוא לא עף.