כשאני אהיה אישה, אחת כזאת עם חיים משלה,

אני רואה איך אני אבכה לתשומת הלב של בעלי. 

הוא יצא לעבודה, להרוויח את רמת החיים שבה אני חייה, שהוא הרוויח בשביל עצמו ובשבילי, בשבילנו

ואני אשאר בבית, לקרוא מגזינים, לעצב מחדש את הסלון בפעם העשירית, ולבכות מסקרה שחורה שבעלי לא נמצא מספיק כאן בשבילי.

אני צריכה להשלים עם העובדה שלו יש חיים אני אומרת לעצמי. 

ושלי איפה? אני שואלת.

נעלמו כשהתרכזתי אך ורק בעצמי ובאושרי שלי.

moon river

(20.4 שמח כולם! ;)