היה לי קצת קשה להיות קיצ'ית מולו.
ישבנו בטאפאס בר רועש, מוזיקה דרום אמריקאית ואנשים שלא היו עוברים סלקציה במועדון.
ושם חגגנו את החצי שנה. זאת היתה חגיגה של שישי שבת, בעצם. לא רק אז. לא רק שם.
והיה... מושלם.
אם הייתי מצליחה להיות קיצ'ית כמו שצריך הייתי אומרת לו שמאז שהוא בחיים שלי אני לא מפסיקה להתפתח
להשתנות ולהיעשות אדם יותר טוב. כשהוא לידי אני לא יכולה להפסיק לחייך.
אתה מבין את הצורך הרב שלי במגע ומספק אותו, בעיקר כי אתה אוהב לגעת כמוני ובאותה הצורה.
אתה השמש שלי, אתה מסנוור מרוב שאתה מדהים. אני לא יכולתי להפסיק לחייך כל הסופ"ש.
בחיים לא הרגשתי כל כך אוהבת, ונאהבת.
במילה אחת- מאושרת. אף פעם לא הייתי כל כך מאושרת.
אם בת חושבת על פרינס צ'ראמינג משלה, אז מצטערת לאכזב את כולן, הוא שלי.
והכי הכי חשוב, אני עושה אותו מאושר גם.
