סופשבוע של העברות והרבה צבע והרבה הרבה חומרי ניקוי, נגמר בדירה יפה. חדר השינה בצבע וניל וקיר אחד בצבע שקד. המטבח בתכלת בהיר מאוד וניל והרבה מתכת. הסלון בוניל (הרהיטים בצבע שוקולד). נעים מאוד ומרגיש בית.
תודה לכולם על הצעות העזרה.
עשיתי דיל עם חברה שלי שעכשיו היא שכנה שלי, אני עוזרת לה לצבוע את חדר השינה והיא עוזרת לי עם הדירה. היא עזרה לי מאוד, בעיקר עם הפינות למעלה (היא מתנשאת לגובה 1.90).
טיילתי כבר בפארק ליד הבית, מצאתי שם רקונים, סנאים וחזירי ים על הדשא וברווזים (מנדרין) באגם. בקיצור, יפה כאן. בלילה אורות העיר משתקפים על ההדסון.
אתמול צפיתי בתוכנית טלויזיה שאני אוהבת, ד"ר פיל (יש אותו גם בארץ) הוא ראיין זונה שרוצה להפוך את החיים שלה ולמצוא עבודה הגונה יותר. ד"ר פיל שאל אותה מה מושך אותה בעבודה שלה, היא ענתה שהיא מכורה לכסף ולשעות העבודה ולריגוש. חשבתי לעצמי כמה זה דומה לסיפוק שאנחנו מקבלות מעבודת הדוגמנות. בסך הכל דוגמנית לא עובדת בעבודה בה יש שעות עבודה קבועות. השכר גבוה, המקומות והאנשים מתחלפים. אני זוכרת כשעבדתי בהפקה הארוכה, הגעתי לסט ב 5:00 בבוקר, קבלתי ארוחת בוקר, איפרו אותי, סידרו לי את השיער, כל הזמן דאגו להגיד לי כמה אני יפה, הלבישו אותי, היתה משהיא שכל תפקידה היה לדאוג שלא חסר לי כלום ושאני עולה לסט בזמן ויודעת מה אני עושה, אומרת. הריגוש שקבלתי מלעמוד מול הקהל, לקבל מחיאות כפיים. המבטים של האנשים ברחוב שמזהים אותי. יש בזה קסם ממכר. הקלות בה מגיעים הדברים, הקלות בה אנשים מוכנים לעשות בשבילי כל דבר, לתת לי הנחות או דברים בחינם (רות גונזלס לימדה אותי אף פעם לא לקחת בחינם כי זה חוזר אלי) המשיכה המטורפת של גברים מכל הסוגים ומכל המינים לדוגמניות. הם יעשו הכל בכדי להראות עם דוגמנית, לשבת לידה, אולי הם יצליחו להגיע רחוק יותר...
הכל קל, קל מידי. המעריצים זו תופעה בפני עצמה שיש לה תרומה עצומה לאגו. אני אכתוב על זה בקרוב. בשורה התחתונה, אני לא מכירה עוד עבודה (שלא קשורה לבמה) שיש בה כל כך הרבה קסם (ועוד לא הגענו לבגדים, נעלים, תיקים ומתנות) והקסם הזה ממכר. כשמנסים למצוא עבודה "נורמלית" זה קשה, מפני ששעות עבודה גמישות ביותר ושכר גבוה ועבודה של לעמוד ולחייך או לללכת ולחייך או לזכור כמה שורות בעל פה זו לא עבודה קשה מאוד, העולם בחוץ דורש יותר.
ואז אני חושבת על הזונה מהתוכנית של ד"ר פיל. אני לא זונה ולא מקבלת כסף בשביל להכניס זרים לגוף שלי, אבל אני יכולה להבין את ההתמכרות שלה לכסף ולחיים הנוחים, אני יכולה להבין את האהבה שלה לשינה בבתי מלון של חמישה כוכבים, את הנוחות של להכנס לחנות ולקנות כמעט כל מה שבא לי, את הדרך בה גברים מסתכלים על פנטזיה. זה ממכר, זה קשה לעזוב.