הם נפגשו על האוטובוס של ההפקה. היא כרגיל אחרה, בדיוק הגיעה מהמשרד. היום היה היום הראשון של הפקה בת מספר חודשים. פעמיים בשבוע הם יעלו על האוטובוס הזה באותה שעה, באותו מקום והאוטובוס יקח אותם כל פעם ליעד אחר. תצוגות אופנה, זה הסיפור, תצוגות לרשת הכי גדולה בארץ, אחלה כסף.

הוא בחן את גופה ופניה הבהירים כשעלתה והתישבה מספר מקומות לפניו. היא נרדמה כשהאוטובוס החל לסוע. כשהגיעו ליעדם שלוש שעות אחרי, היא כבר היתה עירנית ופטפטה עם שאר הדוגמניות, הוא לא יכול היה להסיר את עיניו ממנה.

בחדר ההלבשה בחן את גופה העירום למחצה, הביט בה כמהופנט כשמדדה בגדים לפני התצוגה. המלבישה שלה עזרה לה להכנס לשמלת משי לבנה שהחליקה על גופה, לפתע הבחינה בדמותו רחבת הכתפיים נשקפת אליה מהמראה, היא הסתובבה במהירות והוא נבהל. פסע צעד אחורה ונתקל בתאורן שקילל אותו נמרצות. היא צחקה.

כשהסתיימה התצוגה הזמין אותה לקפה עד שיגמרו להעמיס את הציוד על האוטובוס. הוא התנצל והתבלבל, היא צחקה ואמרה שהיא כבר רגילה, הם התחילו בשיחה שנגמרה כשהגיעו ליעדם ארבע שעות אחרי. שניהם פרצו בצחוק מתגלגל כשהבינו שעבר כל כך הרבה זמן. היא בחנה את פניו המעוצבים, את השיער הסמיך הבהיר, היא הרגישה משיכה מטורפת לשפתיו האדומות ולמילים החכמות שיצאו מהן, קל היה לשקוע בעינו הכחולות הסוערות. היא נפרדה ממנו בציפיה ליום הפגישה הבא.

למחרת בבוקר הוא התקשר, לא יכולתי לישון כל הלילה, אמר,  חשבתי עליך ועל השיחה שלנו. היא חייכה בניצחון, חיוך ערמומי, חיוך מסופק ושתקה. הוא אמר שישמח אם יזדמן להם לשתות קפה עוד לפני התצוגה הבאה, הם קבעו ליום שישי בערב בקפה כזה בעיר אחרת, הוא אמר שיבוא לאסוף אותה מהבית. למה בעיר אחרת שאלה הוא ענה שהם דברו שזה בית הקפה ששניהם אוהבים ולכן יסעו לשם.

המשך יבוא........

ותודה רבה לאנטי פו-קו, על הפירגון http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=86550