בתקופה מסויימת עבדתי במספר פרוייקטים שהיו מאוד מתוקשרים ואפילו צולמו לטלויזיה. כשקיבלתי את המכתב הראשון ממעריצה מאוד התרגשתי. היא כתבה לי כמה היא אוהבת לראות אותי בטלויזיה ומחכה לתוכנית, הוסיפה מדבקות צבעוניות, לבבות ונשיקות עם אודם. היא המשיכה לכתוב לי על החיים שלה ועל בית הספר. עניתי לה והמשכנו להתכתב. עם הזמן התחלתי לקבל יותר ויותר מכתבי מעריצים ולא עמדתי בקצב. השתדלתי. היה לי מקרה מצחיק בלונדון, כאשר הייתי באחת החנויות וילדה בת 13 בערך אמרה לאמא שלה "תראי אמא כמה היא דומה ל.... מהטלויזיה" עניתי לה בעברית שזו אני ואמא שלה פנתה אלי באנגלית והתנצלה שהבת שלה מצביעה עלי. המשכתי לדבר בעברית והיא המשיכה באנגלית, עד שהבינה שזו אני וצחקה.

כשעברתי דירה לגור ליד האוניברסיטה, השכנים מאוד התרגשו והיו עוברים ליד הבית שלי ושל השותפה שלי ומציצים פנימה. יום אחד אני קמה בבוקר ללימודים והאוטו שלי (שהיה בצבע לבן) מלא קישקושים בטושים - אני אוהב אותך, ....המלכה, ברוכה הבאה וכדומה, לקח לי שנים לשטוף את זה.

הגדילו לעשות כמה מחברי לספסל הלימודים, שהיו עושים ביקורי פתע לשותפה שלי, רק בשביל לראות אותי בלי איפור (הייתי מקשיבה מעבר לדלת הסגורה של החדר שלי). פעם פתחתי את הדלת לאידיוט אחד שאמר לשותפה שלי, אחרי שהלכתי, שאני יותר נמוכה בלי עקבים...כאילו....דהההההההההההההה.

התקופה הקשה היתה כשהתחלתי לקבל איומים בפלאפון ואצל ההורים שלי בבית. מטורף התקשר לאוניברסיטה וביקש את הטלפון והכתובת שלי, הפקידה נתנה לו את שניהם והוא התחיל לעקוב אחרי והיה מתקשר לספר לי איפה אני ומה אני עושה ומה הוא רוצה לעשות לי. המשטרה התערבה רק אחרי 10 שיחות (זו המדיניות שלהם, מה היה קורה אם הוא היה אונס אותי אחרי השיחה ה 9?) פניתי לבית המשפט לקבל צו איסור פרסום והשופטת אמרה, שמי שבוחר לחיות את חייו באור הזרקורים חייב לשאת בתוצאות (אינטיליגנציה שופעת וצורך בטיפול פסיכיאטרי נגד קנאה בבחורות שיותר רזות ממנה). שומר ראש ליווה אותי במשך שלושה שבועות עד שהוא נתפס ואז הסתבר שהוא שייך למשפחה שאם היא מתחייבת לטפל בנושא, המשטרה מאמינה לה ואחרי ששחררו אותו ממעצר לא שמעתי ממנו, כבר עברו כמה שנים.

יש הרבה צדדים להערצה, האהבה שמרעיפים המעריצים עושה טוב על הלב ודוחפת להמשיך הלאה. הצדדים היותר אפלים לפעמים משתקים מרוב פחד והמערכת האטומה לא מוסיפה.

ואפרופו מערכת אטומה, הנה משהו שלא קשור אבל כל כך מאפיין

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3135965,00.html

סופשבוע של העברות והרבה צבע והרבה הרבה חומרי ניקוי, נגמר בדירה יפה. חדר השינה בצבע וניל וקיר אחד בצבע שקד. המטבח בתכלת בהיר מאוד  וניל והרבה מתכת. הסלון בוניל (הרהיטים בצבע שוקולד). נעים מאוד ומרגיש בית.

תודה לכולם על הצעות העזרה.

עשיתי דיל עם חברה שלי שעכשיו היא שכנה שלי, אני עוזרת לה לצבוע את חדר השינה והיא עוזרת לי עם  הדירה. היא עזרה לי מאוד, בעיקר עם הפינות למעלה (היא מתנשאת לגובה 1.90).

טיילתי כבר בפארק ליד הבית, מצאתי שם רקונים, סנאים וחזירי ים על הדשא וברווזים (מנדרין) באגם. בקיצור, יפה כאן. בלילה אורות העיר משתקפים על ההדסון.

אתמול צפיתי בתוכנית טלויזיה שאני אוהבת, ד"ר פיל (יש אותו גם בארץ) הוא ראיין זונה שרוצה להפוך את החיים שלה ולמצוא עבודה הגונה יותר. ד"ר פיל שאל אותה מה מושך אותה בעבודה שלה, היא ענתה שהיא מכורה לכסף ולשעות העבודה ולריגוש. חשבתי לעצמי כמה זה דומה לסיפוק שאנחנו מקבלות מעבודת הדוגמנות. בסך הכל דוגמנית לא עובדת בעבודה בה יש שעות עבודה קבועות. השכר גבוה, המקומות והאנשים מתחלפים. אני זוכרת כשעבדתי בהפקה הארוכה, הגעתי לסט ב 5:00 בבוקר, קבלתי ארוחת בוקר, איפרו אותי, סידרו לי את השיער, כל הזמן דאגו להגיד לי כמה אני יפה, הלבישו אותי, היתה משהיא שכל תפקידה היה לדאוג שלא חסר לי כלום ושאני עולה לסט בזמן ויודעת מה אני עושה, אומרת. הריגוש שקבלתי מלעמוד מול הקהל, לקבל מחיאות כפיים. המבטים של האנשים ברחוב שמזהים אותי. יש בזה קסם ממכר. הקלות בה מגיעים הדברים, הקלות בה אנשים מוכנים לעשות בשבילי כל דבר, לתת לי הנחות או דברים בחינם (רות גונזלס לימדה אותי אף פעם לא לקחת בחינם כי זה חוזר אלי) המשיכה המטורפת של גברים מכל הסוגים ומכל המינים לדוגמניות. הם יעשו הכל בכדי להראות עם דוגמנית, לשבת לידה, אולי הם יצליחו להגיע רחוק יותר...

הכל קל, קל מידי. המעריצים זו תופעה בפני עצמה שיש לה תרומה עצומה לאגו. אני אכתוב על זה בקרוב. בשורה התחתונה, אני לא מכירה עוד עבודה (שלא קשורה לבמה) שיש בה כל כך הרבה קסם (ועוד לא הגענו לבגדים, נעלים, תיקים ומתנות) והקסם הזה ממכר. כשמנסים למצוא עבודה "נורמלית" זה קשה, מפני ששעות עבודה גמישות ביותר ושכר גבוה ועבודה של לעמוד ולחייך או לללכת ולחייך או לזכור כמה שורות בעל פה זו לא עבודה קשה מאוד, העולם בחוץ דורש יותר.

ואז אני חושבת על הזונה מהתוכנית של ד"ר פיל. אני לא זונה ולא מקבלת כסף בשביל להכניס זרים לגוף שלי, אבל אני יכולה להבין את ההתמכרות שלה לכסף ולחיים הנוחים, אני יכולה להבין את האהבה שלה לשינה בבתי מלון של חמישה כוכבים, את הנוחות של להכנס לחנות ולקנות כמעט כל מה שבא לי, את הדרך בה גברים מסתכלים על פנטזיה. זה ממכר, זה קשה לעזוב.

אני מקבלת הרבה אימיילים ששואלים אותי, מה אני צריך לעשות כדי להיות דוגמן/נית, מה את אוכלת, מה האימונים שלך וכדומה. אז הנה הצצה קטנה למה שאני חושבת שהיא הדרך הנכונה:

נתונים בסיסיים

הכי חשוב זה להיות פוטוגני. לאודישנים מזמינים את הדוגמים לפי book שזה ספר צילומים מקצועי של הדוגמן בו הדוגמן בעיקר מראה שהוא יכול להשתנות מתמונה לתמונה. לכן, חשוב מאוד לדעת לקחת תמונות (אני מתחילה לכתוב בעברית אנגלית, הכוונה לדעת להצטלם טוב). העיניים הם מרכז התמונה, תמונה טובה היא תמונה בה מכסים את הפנים ומהעיניים אפשר לדעת אם מצב הרוח הוא טוב, עצוב, סקסי וכו עיניים עמוקות.

ברגע שהדוגמן פוטוגני הגובה הוא שנוי במחלוקת. לתצוגות אופנה נדרש גובה מינימאלי של 1.75 בערך. לצילומים או טלויזיה הגובה פחות משנה (קייט מוס לא גבוהה בכלל, ישבתי לידה במסעדה בלונדון, להבדיל, סנדי בר מתנשאת לגובה 1.65 לא יותר, קרן מיכאלי נמוכה) הכל תלוי בפנים.

השיניים חייבות להיות מסודרות ולבנות, עור הפנים חלק וללא פצעונים ושיעור יתר אינו מתקבל בברכה. פעם הבאתי חברה לפלפל לאודישן והם אמרו לה שהיא שעירה מידי כי היו לה כתמי פיגמנטציה במקומות שהיא הורידה שיער. אחר כך היא היתה דוגמנית מפורסמת, רק לא לבגדי ים.

המשקל הוא סוגיה בפני עצמו. מצד אחד דוגמנית חייבת להיות רזה, אם מדובר בתצוגות אופנה המידה המקסימלית היא 38 וזה די רחב. הטלויזיה מוסיפה 5 קילו, אז תחשבו לבד. מצד שני הרעבה ותזונה לא נכונה מובילה לחוסר חיוניות ועור פנים עם פצעונים, חיוור (לפעמים אפור או ירוק) וחוסר ברק. לכן מי שחושבת להוריד במשקל חייבת לעשות את זה בצורה מבוקרת בעזרת דיאטיקנית.

התפריט שלי

לארוחת בוקר אני שותה קפה בדרך כלל (אם אני מאוד רעבה אני מוסיפה טוסט מלחם קל). לארוחת צהריים אני משתדלת לאכול יוגורט עם גרנולה (פיבר 1) ובערב אני אוכלת ארוחה גדולה של עוף או טופו או סושי עם תוספות. אני לא אוכלת פירות וירקות בכלל (ככה אני מילדות). אני שותה לפחות 2 ליטר מיים ביום.

האימון שלי

אני משתדלת לעשות שלוש פעמים בשבוע  yoga ואימון בלט בסטודיו שלי ב Broadway Dance Center במנהטן. (מינימום פעמיים בשבוע) ואני משתדלת ללכת למכון פעמיים בשבוע, ריצה 40 דקות, ואימון מישקולות עם המאמן הרוצח שלי.

סוכנות

ללכת רק לסוכנויות גדולות ומוכרות!!! סוכנויות כמו: יולי, אימג', רוברטו, לוק, וכדומה. משחק - פרי כפרי, לבנה חכים, לביאה הון, עובד מחפוד  וכדומה או ייצוג אישי לסוגיו. מי שרוצה להיות ניצב יכול לפנות ל Take tow .

חשוב לא ללכת לסוכנויות קטנות או לסוכנים לא מוכרים כי הם רק מנצלים את הבנות.

כמו כן, סוכנות שאוהבת דוגמן תעשה לו בוק, לא צריך לשלם 1,000 $ בכדי לעשות בוק.

זהו בגדול מקווה שעזרתי